בבואי לדגניה נקלעתי לתוך האווירה המיוחדת במינה אשר שררה אז בקבוצה הראשונה. הניסיון של חיי שיתוף היה עדיין בראשיתו. בכנרת, שבה הייתה והתלבטה אז הקבוצה האמריקאית, ובמגדל עם ראשית הקומונה שלה, שררה אותה אווירה של תביעה גדולה מאוד מאיש לאיש. כיוון שכל החיים היו מבוססים על קשרי חברות, על כושר האדם ליחסי חברות ועל התאמה הדדית- הרי שעניין זה היה גורם למתיחות מתמדת בין אדם לחברו. בתמידות נעשו מאמצים של התחיות הדדית- ולא תמיד הצליחו. כל גילוי קל של אי התאמה או אי- הבנה בין איש לרעהו היה גורם מתיחות ומשפיע על חיי הקבוצה כולה.

אנשים היו מהלכים במצבי רוח קשים. כיוון שכל החיים היו תלויים ביחסי חיבה ורעות, הרי שכל חיכוך של מה בכך היה מעורר באיש עצמו את הספק אם יוכל לחיות כאן, או מציב בפני החברה את השאלה אם הוא מתאים לה. הכל היה סובייקטיבי מאוד גם בגלל היות החברה מצומצמת, ושיווי המשקל שלה היה ניתן לערעור על נקלה